אלדן תחבורה בע"מ נ' משה

פסק דין

בפניי תביעה כספית מיום 1.1.13 ע"ס 6,634 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לתובעת, כבעלת רכב, במסגרת תאונת דרכים מיום 25.5.12 שבה היו מעורב רכב התובעת עם רכב הנתבע. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

ביום 6.1.14 נערכה בפניי ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק), שבה נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים וכן עדות בעל המוסך שרכב הנתבע היה ברשותו ובאחריותו בזמן התאונה, ושנהג מטעמו נהג ברכב הנתבע בזמן התאונה.

לאחר שנתתי דעתי לטענות ולראיות הצדדים, מצאתי שדין התביעה להידחות.

מדובר במקרה של "ספק שקול", כלומר מקרה שבו הצדדים מציגים גרסות עובדתיות מנוגדות שלא ניתן להעדיף אחת על פני השנייה, ולמצער מקרה שבו התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה, ולא הראתה כי גרסתה מסתברת יותר מאשר גרסת הנתבע.

הגרסות הסותרות: התובעת טוענת כי רכב הנתבע הדרדר לאחור על רכב התובעת, בעת שעמדו השניים האחד מאחורי השני על סף כניסה לצומת, ואילו הנתבע טוען כי רכב התובעת נסע קדימה ופגע ברכב הנתבע מאחור.

שני הנהגים שהעידו בפניי, שמכל העדים שהובאו הם היחידים שנכחו בתאונה וחזו בהתרחשותה, דבקו בגרסותיהם המנוגדות הנ"ל, כאשר אין חולק כי כבר ממועד התאונה דבקו השניים באותן גרסות מנוגדות, כך שמבחינה זו השניים הם עקביים.

במצב דברים כזה, חיוני ביותר היה שהצדדים יציגו ראיות ועדויות נוספות שבידיהם, וקיימות כאלו: ישנה אשת נהג רכב התובעת שנסעה עימו בזמן התאונה, וחרף כך וללא כל הסבר רציני לא הובאה לעדות; ישנם מסמכי תיק משטרה שבהם קיימת תלונה מיוחדת שהגיש נהג רכב התובעת בסמוך לתאונה ובה פירט כל הדברים; וישנו עד הראייה עליו דיווחו עדי הנתבע, שלפי עדות בעל המוסך סירב מתוך חשש כלשהו להתייצב למסירת עדות. מדובר אפוא במחדל ראייתי משותף לשני הצדדים, ומאחר שנטל ההוכחה מוטל על התובעת, הדברים ייזקפו לחובתה בסופו של יום. בהקשר זה יש לזכור גם שהתובעת מיוצגת ע"י עו"ד ואילו הנתבע לא מיוצג ע"י עו"ד (הגם שנראה שקיבל סיוע כלשהו בהכנת כתב ההגנה, המנוסח בלשון משפטית).

בחנתי את העדויות עצמן, ולא אוכל לקבוע, עפ"י העדויות לבדן, כי איזו מהעדויות הייתה מהימנה ומשכנעת במובהק יותר מהאחרת. במקרים כאלו של "מילה כנגד מילה" חובה וחיוני לתמוך העדויות בכל ראייה קיימת נוספת, ויש להצר על כך שהדבר לא נעשה.

סיכום

התביעה נדחית.

בנסיבות, נוכח שקילות הדברים וגם מאחר שהנתבע לא מיוצג, לא תחויב התובעת לשלם לנתבע הוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.

מאחר שהנתבע הפקיד בקופת ביהמ"ש סך של 800 ₪ עפ"י החלטתי מיום 12.12.13 לצורך הבטחת תשלום שכר שני העדים מטעמו, ומאחר שפסקתי במהלך הישיבה שכר של 350 ₪ לכל אחד משני העדים, אני מורה כך: הגזברות תשלח לכל אחד משני העדים (פרטיהם המלאים בטפסי בקשת הזמנת העדים בתיק) סך של 350 ₪ מתוך הסך המופקד הנ"ל, ואת היתרה תשיב הגזברות לנתבע המפקיד.

פסה"ד יישלח ע"י המזכירות לשני הצדדים.

ניתן היום, ו' שבט תשע"ד, 07 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: